טופס בקשה לצו ירושה היא הליך משפטי המאפשר ליורשים של אדם שנפטר (המנוח) לקבל אישור רשמי על זכותם לרשת את עיזבונו של המנוח. הליך זה מעוגן בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ובתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.
צו ירושה הוא צו משפטי המצהיר מיהם יורשיו של המנוח ומהו חלקו של כל יורש בעיזבון. הצו ניתן כאשר המנוח לא השאיר צוואה תקפה, ולכן הירושה נקבעת על פי הוראות החוק (ירושה על פי דין), או כאשר השאיר צוואה שחלה רק על חלק מהעיזבון (ואז הצו חל על החלק שלא הוסדר בצוואה).
על פי החוק, סדר הירושה על פי דין הוא כדלקמן:
- בן זוגו של המנוח (50% אם יש ילדים או הורים, 100% אם אין).
- ילדיו של המנוח וצאצאיהם (בחלקים שווים).
- הוריו של המנוח וצאצאיהם (אחים של המנוח וצאצאיהם).
- הורי הוריו של המנוח וצאצאיהם (דודים של המנוח וצאצאיהם).
- אם אין יורשים מהקטגוריות הקודמות, העיזבון עובר למדינה.
הבקשה לצו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושה באזור שבו היה מקום מושבו האחרון של המנוח. אם מקום מושבו האחרון של המנוח לא היה בישראל, אך יש לו נכסים בישראל, הבקשה מוגשת לרשם באזור שבו נמצאים רוב נכסיו.
תוכן הבקשה לצו ירושה כולל:
- פרטים אישיים של המנוח (שם, מספר זהות, תאריך פטירה, מקום מושב אחרון).
- פרטים אישיים של המבקש והקשר שלו למנוח.
- פרטים אישיים של כל היורשים על פי דין ושל בני זוגם.
- הצהרה האם המנוח השאיר צוואה, ואם כן – האם מבוקש צו ירושה לגבי חלק מהעיזבון שלא הוסדר בצוואה.
- הצהרה האם ידוע למבקש על הליכי ירושה קודמים שנפתחו בעניין עיזבון המנוח.
- הצהרה האם ידוע למבקש על התנגדות של אדם כלשהו לבקשה.
יש לצרף לבקשה מסמכים תומכים, כגון:
- תעודת פטירה של המנוח.
- תעודות המעידות על קרבת המשפחה בין היורשים למנוח (תעודות נישואין, תעודות לידה).
- תצהיר של המבקש המאמת את העובדות שבבקשה.
- תצהירים של שני עדים שאינם בעלי עניין בעיזבון, המעידים על פרטי המנוח ויורשיו.
- ייפוי כוח לעורך הדין, אם המבקש מיוצג.
- תשלום אגרה.
לאחר הגשת הבקשה, הרשם לענייני ירושה מפרסם הודעה על הבקשה בעיתונות ובאתר האינטרנט של הרשם, ומזמין כל אדם המעוניין להתנגד לבקשה להגיש התנגדות בתוך 14 יום מיום הפרסום. אם מוגשת התנגדות, הרשם מעביר את הבקשה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.
אם לא מוגשת התנגדות, והרשם משתכנע שיש לתת את הצו, הוא מוציא צו ירושה. הצו מפרט את שמות היורשים ואת חלקו של כל יורש בעיזבון. הצו מהווה ראיה חותכת לזכויות היורשים בעיזבון, והוא משמש אותם בפעולות שונות, כגון רישום זכויות במקרקעין, טיפול בחשבונות בנק, או קבלת כספים מגופים שונים (כגון חברות ביטוח או קרנות פנסיה).
אם הרשם סבור שאין לתת את הצו, או אם הוגשה התנגדות לבקשה, הבקשה מועברת לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט דן בבקשה ובהתנגדויות, שומע את טענות הצדדים, ומחליט האם לתת את הצו ובאילו תנאים.
אם לאחר מתן צו הירושה מתגלות עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת מתן הצו, ניתן לבקש את תיקון הצו או את ביטולו. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, ואם קיימת מחלוקת בעניין, היא מועברת לבית המשפט לענייני משפחה.
