מסמכי יסוד בבקשה למינוי מנהל עזבון קבוע הם מסמכים רשמיים הנדרשים להגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע לעיזבונו של אדם שנפטר. הליך זה מעוגן בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ובתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.
מנהל עיזבון הוא אדם שממונה על ידי בית המשפט לניהול עיזבונו של אדם שנפטר (המנוח), עד להשלמת הליכי הירושה וחלוקת העיזבון ליורשים. תפקידו כולל איסוף נכסי העיזבון, ניהולם, תשלום חובות העיזבון, וחלוקת יתרת העיזבון ליורשים בהתאם לצוואת המנוח או לדיני הירושה על פי דין.
בדרך כלל, מנהל עיזבון ממונה במקרים שבהם העיזבון מורכב ודורש ניהול אקטיבי, או כאשר יש מחלוקת בין היורשים. מינוי מנהל עיזבון קבוע נעשה לאחר שבית המשפט שוכנע שיש צורך בניהול העיזבון על ידי אדם חיצוני, ושהמועמד המוצע מתאים לתפקיד.
"מסמכי יסוד" הם המסמכים הבסיסיים הדרושים להגשת הבקשה, והם משמשים את בית המשפט להחלטה האם למנות מנהל עיזבון קבוע, ואם כן – מי יהיה מנהל העיזבון.
מסמכי היסוד בבקשה למינוי מנהל עזבון קבוע כוללים:
- בקשה למינוי מנהל עיזבון: א. פרטי המבקש (שם, מספר זהות, כתובת, טלפון, הקשר למנוח). ב. פרטי המנוח (שם, מספר זהות, תאריך פטירה, מקום מגורים אחרון). ג. פרטי היורשים (שמות, מספרי זהות, כתובות, הקשר למנוח). ד. פרטי המועמד להיות מנהל עיזבון (שם, מספר זהות, כתובת, מקצוע, הקשר למנוח). ה. נימוקים לבקשה למינוי מנהל עיזבון. ו. הסעד המבוקש (מינוי מנהל עיזבון קבוע, סמכויותיו, שכרו).
- תצהיר תומך בבקשה: א. תצהיר של המבקש, המאמת את העובדות שבבקשה. ב. התייחסות לנסיבות המצדיקות מינוי מנהל עיזבון. ג. התייחסות להתאמת המועמד לתפקיד מנהל העיזבון.
- תעודת פטירה: א. תעודת פטירה רשמית של המנוח, המונפקת על ידי משרד הפנים. ב. אם תעודת הפטירה אינה בעברית, יש לצרף תרגום מאושר.
- צוואה, אם קיימת: א. עותק מקורי של הצוואה או העתק מאושר שלה. ב. אם הצוואה אינה בעברית, יש לצרף תרגום מאושר. ג. אם הצוואה קובעת מינוי מנהל עיזבון, יש להתייחס לכך בבקשה.
- פרטת עיזבון: א. רשימה מפורטת של נכסי העיזבון, כולל מקרקעין, מיטלטלין, כספים, השקעות, וזכויות אחרות. ב. הערכת שווי הנכסים. ג. פירוט חובות העיזבון.
- הסכמת היורשים: א. מסמך המעיד על הסכמת היורשים למינוי מנהל העיזבון, אם ניתנה. ב. אם אין הסכמה, יש לפרט את עמדות היורשים. ג. אם יש יורשים קטינים או חסויים, יש לציין זאת ולבקש מינוי אפוטרופוס לדין.
- הסכמת המועמד: א. מסמך המעיד על הסכמת המועמד לשמש כמנהל עיזבון. ב. הצהרה של המועמד על כשירותו לתפקיד ועל העדר ניגוד עניינים. ג. פירוט ניסיונו והכשרתו של המועמד, אם רלוונטי.
- ערובה: א. הצעה לערובה שיפקיד מנהל העיזבון, אם נדרשת. ב. פירוט סוג הערובה (ערבות בנקאית, פיקדון, ביטוח אחריות מקצועית). ג. פירוט סכום הערובה המוצע.
- אגרת בית משפט: א. אישור על תשלום אגרת בית משפט. ב. או, בקשה לפטור מאגרה, אם רלוונטי.
הבקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע מוגשת לרשם לענייני ירושה באזור שבו היה מקום מושבו האחרון של המנוח. אם מקום מושבו האחרון של המנוח לא היה בישראל, אך יש לו נכסים בישראל, הבקשה מוגשת לרשם באזור שבו נמצאים רוב נכסיו.
לאחר הגשת הבקשה, הרשם לענייני ירושה בוחן אותה ואת המסמכים המצורפים. אם הרשם סבור שיש להיעתר לבקשה, הוא מעביר אותה לבית המשפט לענייני משפחה, שהוא הגורם המוסמך למנות מנהל עיזבון קבוע. אם ישנה התנגדות לבקשה, הרשם מעביר את הבקשה ואת ההתנגדות לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לקבוע דיון בבקשה, שבו ישמע את טענות המבקש, המתנגדים (אם יש), והמועמד להיות מנהל עיזבון. לאחר הדיון, בית המשפט מחליט האם למנות מנהל עיזבון קבוע, ואם כן – מי יהיה מנהל העיזבון, מה יהיו סמכויותיו, ומה יהיה שכרו.
אם בית המשפט מחליט למנות מנהל עיזבון קבוע, הוא מוציא צו מינוי, שבו מפורטים פרטי המינוי, סמכויות מנהל העיזבון, שכרו, והערובה שעליו להפקיד (אם נדרשת). לאחר קבלת הצו, מנהל העיזבון מתחיל בתפקידו, ומגיש לבית המשפט דוחות תקופתיים על פעולותיו.
