למשרדנו ניסיון רב בייצוג משפטי בתביעות גירושין ובהגנה מפני תביעות אלו, בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים.
עו"ד קובי ישראל בקיא לעומק הן בהלכות הדין העברי והן בדיני המשפחה והוא מלווה את לקוחות המשרד באופן אישי, החל מהייעוץ הראשוני ובחירת הערכאה השיפוטית, דרך גיבוש אסטרטגיית התיק, הכנת כתבי תביעה והגנה, הגשת בקשות וצווים וייצוג בדיונים.
היכן נידונה תביעת הגירושין ומהי כוללת?
על פי הדין העברי, הליך הגירושין של זוג יהודי, נמצא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. אולם מעבר להסדרת הגט עצמו, כאשר בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכם ביניהם, ניתן להגיש תביעה לדיון בענייני חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, מזונות הילדים ומזונות האישה, הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.
מצב זה, בו קיימות שתי ערכאות שיפוטיות מקבילות, יוצר מצב של מרוץ סמכויות, בו מי מבני הזוג שמגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך לאחת מהרשויות, מקבל את הזכות לבחור את הערכאה השיפוטית בה ינוהלו התביעות.
מאחר וקיימים הבדלים מהותיים בין גישות שתי הערכאות לנושאים מהותיים כמו דמי המזונות, הסדרי המשמורת ועוד, לפני בחירת הערכאה, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין משפחה מנוסה. עורך דין משפחה בעל ניסיון רב בייצוג הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים, ידע לבחון את פרטי תיק הגירושין שלכם, וימליץ לכם על הערכאה המיטבית עבורכם.
תביעת מזונות ילדים
מזונות ניתן לתבוע בבית משפט למשפחה או בבית דין רבני וקיימים הבדלים מהותיים בגישות הערכאות השיפוטיות השונות לעניין המזונות.
עפ"י בית הדין העברי לילדים עד גיל 6 הכלל הוא שאב חייב במזונותיהם מדין חובה – כלומר – ללא תלות ברמת הכנסתו. לילדים בגילאי 6-15 האב חייב במזונות המתחייבות מהגידול השוטף של הילדים ואילו באשר ליתר ההוצאות – החיוב הוא בדין צדקה בלבד, כלומר – בהתאם ליכולתו. לאחר גיל 15 האב חייב במזונות רק בהתאם ליכולתו.
בתי עפ"י המשפט למשפחה מזונות ילדים עד גיל 6 מוטלים בעיקר על האב, בהתאם ליכולת ההשתכרות שלו, אך יש שופטים הלוקחים בחשבון גם את חלוקת זמני השהות. לגבי ילדים מעל גיל 6 בתי המשפט למשפחה נוטים לבסס כיום את תחשיב המזונות יותר על יחסי ההכנסות של שני ההורים, הוצאות הדיור שלהם וחלוקת זמני השהות, ופחות על סכום החיוב המינימלי הקבוע בחוק, שהיה נהוג בעבר.
נדגיש כי הפסיקה בענייני מזונות ילדים עוברת בשנים האחרונות תהפוכות רבות, ואין כרגע הסכמה מוחלטת על נוסחת תחשיב דמי המזונות. ומכאן החשיבות הרבה בקבלת ייצוג משפטי על ידי עורך דין משפחה מנוסה, אשר ידע להעריך ולצפות מהו סכום המזונות שבית המשפט יאשר.
כמו כן חשוב לדעת כי סכום המזונות שנקבע, בפסק דין או בהסכם, לעולם אינו סופי, ואם חל שינוי מהותי בנסיבות הצדדים, ניתן להגיש תביעה לשינוי סכום המזונות.
חלוקת המשמורת (אחריות הורית)
חלוקת המשמרות על הילדים נידונה לרוב בבית המשפט לענייני משפחה, אך גם בית הדין הרבני יכול לפסוק בעניין זה. לעניין המשמורת נציין כי בעבר, עפ"י חזקת הגיל הרך, הנוהג המקובל היה להטיל את האחריות על משמורת הילדים על האם, בעוד שהאב קיבל הסדרי ראיה שהקנו לו זמני שהות מצומצמים יותר עימם. כיום, לאור השינוי שחל בחברה והנטייה לחלוקת תפקידים מאוזנת יותר בין ההורים, בתי המשפט מפרידים בין עניין האחריות ההורית, הניתנת לרוב במשותף, לבין חלוקת זמני השהות, המבטאת את טובת הילדים, רצון ההורים ומסוגלותם לעמוד בה.
תביעת מזונות אישה
על פי הדין העברי, בעל חייב במזונות אישה, מכורח הסכם הכתובה, עד למתן הגט, לרבות התקופה בה חיו בנפרד.סכום המזונות נקבע בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה האישה, אולם כאשר אישה עובדת, מפרנסת את עצמה ומכסה את צרכיה, הבעל פטור מתשלום מזונות אישה.
במידה ותביעת מזונות האישה נידונה בבית הדין הרבני, הבעל יכול להעלות טענות מהדין, הפוטרות אותו מתשלום המזונות ולכן בנקודה זו, יש חשיבות רבה מאוד, לבחירת הערכאה המשפטית בה תידון התביעה.
לקבלת ייעוץ מקצועי בנוגע לתביעות גירושין
פנו אלינו לטלפון 050-5076507
