פסק הדין בבית הדין הרבני הגדול בתיק 1459223/15 מתמקד במערכת יחסים קשה ואלימה בין בעל לאשתו, שבמהלכה האישה ביקשה גירושין בעקבות התנהגות פוגענית של הבעל. פסק הדין מדגיש את חשיבות ההגנה על נשים במערכת היחסים הזוגית, ואת המתח בין רצונו של הבעל לשמור על הנישואים לבין זכותה של האישה לסיים נישואים הרסניים.
טענות הצדדים
המערער, הבעל, עתר לערכאת הערעור בבקשה לבטל את חיובו בגירושין, וטען שהוא עדיין אוהב את אשתו ורוצה בשלום בית. האישה, מנגד, טענה כי הבעל מתנהג כלפיה באופן פוגעני, מקלל אותה, מאיים עליה ואף העלה האשמות שווא נגדה. היא תבעה להתגרש ולקבל גט בהקדם האפשרי.
החלטת בית הדין האזורי
בית הדין האזורי הגיע למסקנה שהבעל לא באמת רוצה בשלום בית, וכי טענותיו לשלום בית הן רק דרך לעכב את מתן הגט. האישה הבהירה באופן חד-משמעי שאין כל אפשרות לשלום בית, וכי היא אינה מוכנה להמשיך ולחיות עמו. לאחר שהוצגו ראיות על התנהגותו של הבעל, כולל הודעות מאיימות ששלח לאישה, בית הדין האזורי קבע שיש לחייב את הבעל במתן גט.
דחיית הערעור בבית הדין הגדול
בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור שהגיש הבעל, לאחר שבחן את פרטי המקרה ואת התנהלות הבעל לאורך הדיונים. הבעל הוכח כסרבן גט, שמנסה לעכב את ההליך המשפטי ממניעים כלכליים ומרצון להפעיל לחץ על האישה. פסק הדין מציין כי התנהגותו המזלזלת של הבעל, לרבות זלזולו בבית הדין ובאשתו במהלך הדיונים, מעידה על חוסר רצונו האמיתי בשלום בית.
סיכום פסק הדין
פסק הדין מדגיש את חשיבות השמירה על כבודן של נשים ואת זכותן לחיות חיים חופשיים מהתעללות מילולית ואלימות נפשית. בית הדין קובע כי נישואים אינם יכולים להתקיים כאשר אחד הצדדים פוגע בכבודו ובשלומו של הצד השני. במקרה זה, חויב הבעל בגירושין, והערעור נדחה.